איך יודעים את מבנה כדור הארץ?
תשובה: למרות שצפיה ישירה אל תוך כדור הארץ אינה אפשרית (החור העמוק ביותר בכדור שנקדח היה בעומק של 12 ק"מ בלבד) המדענים למדו הרבה ע"י ניתוח התפשטות גלי רעש הנוצרים ברעידות אדמה. היום קיימת רשת תחנות סייסמולוגיות ברחבי העולם והאוקיינוסים. הנתונים שנאספים באמצעות מכשירים מיוחדים מאפשרים להשוות ולנתח את הקשר שבין רעידות אדמה ורישומיה שבתחנות השונות. מודדים זמני הגעה של גלי גזירה S וגלי לחץ P שמהירותם Vp, Vs בהתאמה ידועה, ומחשבים את המרחקים (X) על פי משוואת הקשר זמן-דרך-מהירות .הפרש זמני ההגעה לתחנת המדידה: X/Vs-X/Vp =ts-tp. גלי דחיסה דומים לגלים שנוצרים כאשר נותנים מכה לצד אחד של קפיץ המונח אופקית. הם המהירים ביותר מהגלים הסייסמיים, והיחידים שמתפשטים דרך נוזל. גלי גזירה הם גלים רוחביים. החומר זז בכיוון ניצב להתפשטות הגל , למעלה ולמטה. מהירות ההתפשטות תלויה בצפיפות של החומר דרכם הם עוברים (המהירות עולה עם הצפיפות). במעבר לחומר אחר הם סוטים מדרכם המקורית (בדומה לאור החודר למים). ניתוח סוגים שונים של גלי רעש גילה איזור בעומק של 14.4 ק"מ עד 48 ק"מ שבו הגלים מואטים בפתאומיות. איזור זה עושה חלוקה בין המעטפת והקרום. ההוכחה לקיומה של ליבה נוזלית (מלבד קיום שדה אלקטרומגנטי חזק וטמפ' גבוהה בהרבה מאשר השמש מקיימת לבד) נובעת מהעובדה שבעת רעידת אדמה ישנם איזורים על פני כדור הארץ בהם לא נמדדים איזורי גלי גזירה ודחיסה. אילו הכדור היה מוצק גלים אלו היו מגיעים לכל מקום באופן שווה פחות או יותר.
תשובה: למרות שצפיה ישירה אל תוך כדור הארץ אינה אפשרית (החור העמוק ביותר בכדור שנקדח היה בעומק של 12 ק"מ בלבד) המדענים למדו הרבה ע"י ניתוח התפשטות גלי רעש הנוצרים ברעידות אדמה. היום קיימת רשת תחנות סייסמולוגיות ברחבי העולם והאוקיינוסים. הנתונים שנאספים באמצעות מכשירים מיוחדים מאפשרים להשוות ולנתח את הקשר שבין רעידות אדמה ורישומיה שבתחנות השונות. מודדים זמני הגעה של גלי גזירה S וגלי לחץ P שמהירותם Vp, Vs בהתאמה ידועה, ומחשבים את המרחקים (X) על פי משוואת הקשר זמן-דרך-מהירות .הפרש זמני ההגעה לתחנת המדידה: X/Vs-X/Vp =ts-tp. גלי דחיסה דומים לגלים שנוצרים כאשר נותנים מכה לצד אחד של קפיץ המונח אופקית. הם המהירים ביותר מהגלים הסייסמיים, והיחידים שמתפשטים דרך נוזל. גלי גזירה הם גלים רוחביים. החומר זז בכיוון ניצב להתפשטות הגל , למעלה ולמטה. מהירות ההתפשטות תלויה בצפיפות של החומר דרכם הם עוברים (המהירות עולה עם הצפיפות). במעבר לחומר אחר הם סוטים מדרכם המקורית (בדומה לאור החודר למים). ניתוח סוגים שונים של גלי רעש גילה איזור בעומק של 14.4 ק"מ עד 48 ק"מ שבו הגלים מואטים בפתאומיות. איזור זה עושה חלוקה בין המעטפת והקרום. ההוכחה לקיומה של ליבה נוזלית (מלבד קיום שדה אלקטרומגנטי חזק וטמפ' גבוהה בהרבה מאשר השמש מקיימת לבד) נובעת מהעובדה שבעת רעידת אדמה ישנם איזורים על פני כדור הארץ בהם לא נמדדים איזורי גלי גזירה ודחיסה. אילו הכדור היה מוצק גלים אלו היו מגיעים לכל מקום באופן שווה פחות או יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה