יום שבת, 7 באפריל 2007

קצרים:

קצרים:
המשקל לא מודד את המשקל שלך כי סיבוב כדור הארץ מעיף אותך החוצה ומקטין אותו.
המהירות הטרמינלית זו המהירות המקסימאלית שיוכל גוף להגיע אליה בנפילה חופשית. היא תלויה לא רק בגיאומטריה אלא גם בצפיפות, וזאת כי כוח חיכוך אוויר זהה משפיע שונה על מאסה שונה (מעבר תנע תלוי ביחס ישיר למסה). עבור אדם פרוש ידיים, מהירות זו היא 240 קמ"ש בקירוב. עבור אדם מגולגל ככדור היא 320 קמ"ש.
משקל האוויר הוא 1.3 ק"ג בקירוב למטר מעוקב.
מדוע כששופכים מים (לדוגמא) מקנקן, ביציאה עובי הזרם עבה והוא נהיה דק יותר ככל שהוא נופל? הנוזל מאיץ, ולכן ע"מ לשמור על ספיקה שווה שטח החתך של הזרימה חייב לקטון.
למה סולר זול יותר מבנזין? פוליטיקה. אין שום הבדל בעלויות הזיקוק, בניגוד לדעה הרווחת.
מהו הצירוף הכימי שנותן את הפיצוץ החזק ביותר? חיבור של אטום אחד של מימן עם 19 אטומי פלואור. הפיצוץ ישחרר 13,600 ג'אולים לגרם תערובת
איך מעבירים סיכה דרך בלון? הבלון עשוי לייקטס, מולקולה ענקית ומורכבת, בה האטומים מחזיקים אחד בשני בחוזקה. הסיכה, במיוחד אם משומנת כהלכה, מחליקה דרך המיבנה המולקולרי, וכל עוד אינה משנה את מיקום האטומים משמעותית, הבלון יחזיק. אם נצמיד מדבקה לבלון נוכל להעביר סיכה דרך כל מקום על מעטפת הבלון.
גם מימן וגם חמצן בוערים היטב. אז למה חיבורם (מים) מכבה אש? מכיוון שמים הם האפר, תוצאת הבעירה, של שניהם. חמצון מימן הוא הבערתו לכל דבר. בהוספת מים לאש לא נותר עוד חומר בעירה והחום עובר לאיוד המים במקום להגדלת האש.

למה בחורף נדמה שמתכות קרות יותר למגע? הן לא, הן פשוט מוליכות חום טובות יותר מאחרים, ולכן חום עובר מהר מהאצבע שלך אל המתכת כך שאיזור זה מתקרר מהר יותר.

יום שישי, 6 באפריל 2007

שאלות כלליות

מדוע הגז בכיריים לא מדליק את צינור הגז ואת הבלון? במילים אחרות, מדוע אין בעירה "אחורה"?
תשובה: במיקרוגל יש רשת הגנה (ראה ערך) שהעקרון מאחוריה הוא שגל אינו יכול לעבור דרך סדק שקטן משמעותית מאורך הגל שלו (עבור גל מיקרו אורך הגל הוא 12 ס"מ). בבעירה הדבר דומה. אש לא יכולה לעבור דרך סדק קטן מדי. דוגמא לכך ניתן לראות בכורי פחם של פעם, שהיו משתמשים בעששיות בתוך רשת סבוכה של מתכת. הסכנה היתה שגזים נפיצים בתוך המיכרה ידלקו מהאש, אבל בעזרת "ניסוי וטעיה" הגיעו אל הערך הקריטי של החור. כיום המשוואות שמתארות את גודל החור מכילות לא פחות מ 13 משתנים, ואינן ניתנות לפתרון אנליטי (ללא הנחות מסויימות). הסיבה שהחורים תמיד יהיו עגולים היא שלא ניתן (בגלל קושי פתרון המשוואה) לחזות התנהגות של להבה עבור צורה גיאומטרית לא אידיאלית.
מדוע אסור לנקות דיסקים בתנועה סיבובית? תשובה: דיסק הוא לא חומוס. אם מנגבים דיסק הוא ישרט ויתכן כי לא ניתן יהיה לקרוא את המידע עליו. מה הקשר לסיבוב? המידע שבדיסק מאוחסן ברצועות סיבוביות, מין ספירלות של מידע. עבור כל רצועה יש מנגנון תיקון טעות, בו הדיסק יכול לשחזק מידע שאבד אם המידע כלול בתחום המאד צר שלפני או אחרי הפגיעה. המידע יכול להיות מאוחזר רק עבור רצועה ספציפית. אם ננקה את הדיסק בצורה סיבובית יתכן שנפגע בקטע ארוך מדי, מה שיגרום לשיתוק מנגנון האיחזור, והדיסק לא יוכל להיקרא על ידי הנגן. זאת גם הסיבה שהדיסק ממשיך להסתובב גם לאחר לחיצה על pause . מנגנון שמירת הזיכרון מתקדם כמה ביטים של מידע לפני הקטע המשודר, וזאת על מנת למנוע קטיעות של הרצף בזמן הליכה עם נגן נייד. לאחר לחיצה על הכפתור עצירה הקורא ממשיך ללכת ואוגר את המידע בזיכרון עד שהזיכרון מתמלא והוא עוצר. לכן יש צורך לתת לדיסק להמשיך ולהסתובב.

?מדוע מכוניות מונעות דיזל רועדות? מדוע צורכות פחות דלק?

מדוע מכוניות מונעות דיזל רועדות? מדוע צורכות פחות דלק?
תשובה: אופן בעירת הדלק שונה במנוע דיזל ממנוע המונע בעזרת בנזין. במנוע בנזין יש בעירה אחידה והומוגנית בכל הצילינדר. גם כשהאוטו עוצר ברמזור ישנה בעירה מליאה. זו הסיבה שמנוע בנזין זולל דלק. במנוע דיזל ניתן לשלוט על כמות הדלק בהתאם למשך הזמן שהמזרק פתוח. בנוסף, במנוע דיזל הבעירה היא סביב טיפות הדלק בלבד. המנוע המאסיבי מזריק דלק בלחץ גבוה והוא מוצת ע"י הלחץ בתוך הצילינדר (בניגוד להצתה יזומה עם מצתים במנוע בנזין). מצב זה יוצר בעירה לא אחידה, מין כיסים של בעירה סביב הטיפות הגדולות של הדלק שהוזרקו ישירות לצילינדר. בגלל אי אחידות בלחצים כתוצאה מהבעירה הצילינדר, ובעיקבותיו גם האוטו כולו, רועדים.
מספר עובדות מעניינות על המכונית שלנו. איך בלמים עובדים? הנקודה המעניינת אינה המנגנון המכני של דיסקי הבלם או תופי הבלם אלא מה שנקרא חוק פסקל. עבור מאגר נוזל בלחץ מסויים הנמצא במצב סטטי, מתקיים שוויון אנרגיה לכל החלקיקים שבו. כלומר החלקיק נוזל למעלה מכיל יותר אנרגיה פוטנציאלית (אנרגיית גובה) והחלקיק למטה נמצא בלחץ סטטי גבוה יותר. אבל סכום רכיבי האנרגייה שלהם, לחץ סטטי פלוס מהירות פלוס גובה, שווה מספר קבוע. כעת נכניס נוזל מסוים, למשל שמן הידראולי למכוניות, לתוך צינור בשטח A , ובקצה הצינור נחבר צינור בשטח A2 ובקצה שלו בוכנה שחוסמת את יציאת השמן ההידראולי. כעת התופעה המעניינת תתרחש אם נלחץ עם בוכנה על הצינור בשטח A . מכיוון שידוע שלכל אורך הצינור יש אותו לחץ (אין שום איבודי לחץ כי אין חיכוך כי אין תנועה) נבין שהלחץ בנוזל שנלחץ ע"י הבוכנה בשטח A שווה ללחץ של הנוזל שנלחץ ע"י הבוכנה בשטח A2 . ידוע שלחץ הוא כח חלקי שטח. זאת אומרת שאם שני לחצים שווים ושטח ב' פי 2 משטח א' אז על מנת לקזז את השטח המוגדל הכח חייב לגדול אף הוא פי 2!! זה ממצא מרעיש, שהרי יש פה הפרה של חוק שימור הכח. אז איזה מזל שאין כזה חוק... כן, הרווחנו כח חינם. לפני שהמגיבים קוטלים אותי אוסיף שברגע שהבוכנות יזוזו התעלומה תתברר. ניתן להרוויח המון כח חינם, וזהו חוק פסקל הקסום ושעליו מתבססים בלמי האוטו, אבל לא ניתן להרוויח עבודה. ז"א שהבוכנה עם השטח הגדול תזוז חצי דרך (כי עבודה היא כח כפול דרך). אם אני לוחץ על דוושת הבלם, שמן מובל בצינורית דקה לצינור עב קוטר ואני מרוויח כח עצום בלחיצה על הבלם. אין פה שום קסם מלבד מכניקה הידראולית.

?כיצד מאמנים יונים להגיע לכתובת מדוייקת

כיצד מאמנים יונים להגיע לכתובת מדוייקת ?

תשובה: לא ניתן. יונים לעולם לא יוכלו להעביר דואר למקום שאינו ביתם הקבוע. אם תירצה לשלוח לחבר מכתב עם יונה תיאלץ לשאול יונה שלו. באשר לכישורי הניווט של יונים הועלו מספר אופציות. הוותיקה יותר אומרת שהן משתמשות בשדה האלקטרומגנטי של כדור הארץ. טענה זו הועלתה באשר לכישורי הניווט היוצאים מהכלל של סרטנים מסויימים וסוגי ציפורים נודדות. אולם חוקר אמריקאי, ג'ונתן הגסטרום, העלה השערה אחרת. בעקבות מירוץ היונים הגדול בכל הזמנים בצרפת ב- 1997, בו נשלחו 60000 יוני דואר, ואשר רק כמה אלפים בודדים חזרו, התחילו החוקרים במרכז הגיאולוגי לבדוק את כישורי הניווט של היונים. התגלה שבמסלול הניווט במירוץ זה עבר מטוס קרב שעבר את מהירות הקול. ד"ר הגסטרום הניח שגל ההלם שהתפתח סביב המטוס שיבש את ההתמצאות של היונים. למעשה הוא טען שהיונים מתמצאות ע"י האזנה לתדרים מאד נמוכים, למשל אלו שגלי הים מייצרים. בכך הם מקבלים עידכון בלתי פוסק על מיקומם. גלי קול אלה מדלגים היטב מעל משוכות כגון בנינים, הרים ועוברים בצורה טובה דרך האטמוספירה.

?מדוע אש בוערת בצבעים שונים

מדוע מגבת סופגת מים כל כך טוב?

תשובה: מגבת מכותנה (בדומה לעצים ורוב הצמחים בעולם) עשויה צלולוז, פולימר ארוך וסבוך של סוכר. לאדם אין את האנזים המפרק את הצלולוז כך שאין טעם להכניס לסנדביץ' מגבת ים עסיסית עם עגבניה, בניגוד לפרות שזהו מרכיב כמעט יחיד בתפריט שלהן. אמנם הצלולוז אינו טעים כמו סוכר אך לשניהם תכונה משותפת: שניהם בעלי זיקה כימית חזקה מאד למולקולות מים. הנוכחות של מולקולות הידרוקסיל ( OH ) מאפשרת קשרים כימיים חזקים עם המים ( HOH ) - קשרי מימן. כשאנו טובלים מגבת במים מולקולות המים ממהרים להיצמד למולקולות הצלולוז והמגבת מתמלאת במים. לצערנו זוהי גם הסיבה שבגדים מתכווצים בכביסה. בגלל הנוכחות הרבה של מים בייבוש הבדים של הכותנה הסיב מתנפח (יש בו אדים חמים ששואפים לצאת). כמו ניתוח פלסטי מהיר לשמן שמשאיר עור נבול ולא גמיש כך קורה לבגד שהתרחב והתכווץ מהאדים. הוא מאבד את היכולת לחזור למצבו המקורי. בנוסף הוא גם מתקמט כמו השמן. אז אנא, כמו הרבה דברים בחיים - בשביל להנות עשו את הדברים לאט. עובדה נוספת לגבי צלולוז קשורה לבגדים. כותנה היא צלולוז, סוג של סוכר. מכיוון שסוכר נמס היטב במים, מים נמסים היטב בצלולוז. למרות שצלולוז מותך לפני שהוא נמס ניתן לרכך אותו עם חום ומים. כאשר מגהצים מכנסי כותנה הקיטור נמס לתוך הצלולוז ומאפשר למולקולות הכותנה להחליק אחת על השניה בקלות (זהו שימון הכותנה) ולפיכך לשנות צורתן. לכן קיטור יעיל כל כך בגיהוץ.


מדוע אש בוערת בצבעים שונים?

תשובה: באופן כללי ככל שהאש חמה יותר הצבע שלה נוטה לכיוון הירוק והכחול. האור העמום שניתן לראות בחדר חשוך מראה על טמפרטורה של בערך 400 מעלות צלסיוס. נר הבוער עם להבה צהובה בוער בטמפ' של 1700 מעלות צלסיוס. נורת ליבון רגילה יכולה להגיע ל 2500 מעלות. השמש בוערת בטמפ' של 5800 מעלות. הצבע הכחול יראה שהאש חמה אפילו יותר מכך, אולם רוב הסיכויים שהאש מראה גוון כחול באופן מלאכותי כתוצאה משריפת חומרים נוספים היוצרים אטומים מעוררים. פליטת קרינה בתחום הניגלה לעין יכולה ליצור צבעים מרהיבים וזאת משום שהאטומים המעוררים אינם פולטים את מלוא הספקטרום של האור. במקום, הם פולטים צבע בודד אחד אשר קשור בטמפרטורה של החומר המעורר. לכן אם נשרוף נחושת נראה אור כחול ירוק למרות שהבעירה לא מתרחשת בטמפ' קיצונית. הטמפ' של הבעירה תהיה צפויה לפלוט אור אדום כתמתם, אבל אטומי הנחושת לא מסוגלים לפלוט בתדירויות אלו.
באופן כללי יותר, כאשר אלקטרון "קופץ" ממסלול למסלול הפרש האנרגיות נישא, או מסופק, על ידי מנת אנרגיה (פוטון) ששווה להפרש האנרגיות בין המסלולים. המסלולים המותרים תלויים בערכים ספורים של תנע זוויתי על-פי הנוסחה:כאשר n הוא מספר טבעי כלשהו המייצג את מספר המסלול ו-h הוא קבוע פלאנק.

?איך יודעים את מבנה כדור הארץ

איך יודעים את מבנה כדור הארץ?

תשובה: למרות שצפיה ישירה אל תוך כדור הארץ אינה אפשרית (החור העמוק ביותר בכדור שנקדח היה בעומק של 12 ק"מ בלבד) המדענים למדו הרבה ע"י ניתוח התפשטות גלי רעש הנוצרים ברעידות אדמה. היום קיימת רשת תחנות סייסמולוגיות ברחבי העולם והאוקיינוסים. הנתונים שנאספים באמצעות מכשירים מיוחדים מאפשרים להשוות ולנתח את הקשר שבין רעידות אדמה ורישומיה שבתחנות השונות. מודדים זמני הגעה של גלי גזירה S וגלי לחץ P שמהירותם Vp, Vs בהתאמה ידועה, ומחשבים את המרחקים (X) על פי משוואת הקשר זמן-דרך-מהירות .הפרש זמני ההגעה לתחנת המדידה: X/Vs-X/Vp =ts-tp. גלי דחיסה דומים לגלים שנוצרים כאשר נותנים מכה לצד אחד של קפיץ המונח אופקית. הם המהירים ביותר מהגלים הסייסמיים, והיחידים שמתפשטים דרך נוזל. גלי גזירה הם גלים רוחביים. החומר זז בכיוון ניצב להתפשטות הגל , למעלה ולמטה. מהירות ההתפשטות תלויה בצפיפות של החומר דרכם הם עוברים (המהירות עולה עם הצפיפות). במעבר לחומר אחר הם סוטים מדרכם המקורית (בדומה לאור החודר למים). ניתוח סוגים שונים של גלי רעש גילה איזור בעומק של 14.4 ק"מ עד 48 ק"מ שבו הגלים מואטים בפתאומיות. איזור זה עושה חלוקה בין המעטפת והקרום. ההוכחה לקיומה של ליבה נוזלית (מלבד קיום שדה אלקטרומגנטי חזק וטמפ' גבוהה בהרבה מאשר השמש מקיימת לבד) נובעת מהעובדה שבעת רעידת אדמה ישנם איזורים על פני כדור הארץ בהם לא נמדדים איזורי גלי גזירה ודחיסה. אילו הכדור היה מוצק גלים אלו היו מגיעים לכל מקום באופן שווה פחות או יותר.

?איך יש דברים שקופים

איך יש דברים שקופים?

תשובה: אור מורכב מגלים, תנודות רוטטות של שדה אלקטרומגנטי וחשמלי הנעים במרחב במהירות האור. כשאור נע בחומרים מבודדים מסויימים כגון יהלום, קווארץ, זכוכית ומלח, השדה האלקטרומגנטי העובר דרכם גורם לחלקים טעונים לתנוד בקצב שתלוי בתדיקות הקרינה העוברת בהם. האינטראקציה הזו בין החלקיקים הטעונים בחומר והקרינה הוא השלב הראשון בספיגת קרינה. החומר מנסה לספוג את האור. אבל לכל חומר יש סלקציה מחמירה בכל הנוגע לכמות האור שהחומר מוכן לספוג, וזאת הוא יבטא בקבלת תדירויות מאד מסויימות. אם לחומר אין מסלולים קוואנטיים מתאימים לספיגת האנרגיה של הגל (ובהתחשב בכך שמהירות האור במעבר דרך מוצק נמוכה מזאת דרך ריק), החומר פשוט ינתב את האור מחדש במסלול מוארך יותר וישבור אותו לכמה כיוונים. לכן ניתן לראות זכוכית בכלל אבל חלק גדול מהאור פשוט מתעלם מהזכוכית (או להפך). החומרים הלבנים פשוט שוברים את האור ביותר פעמים במעבר דרכם. כמה עובדות מעניינות לגבי זכוכית: היא לא נוזל ולא מוצק. היא קשיחה ביותר ולכן זה מקרב אותה לתחום המוצק, אבל החומר מסתדר בתצורה מבולגנת, מה שמאפיין זורם נוזלי. נגדיר את המצב כנוזל קפוא. זכוכית גם ניתן לחזק משמעותית ע"י חיסום. כאשר שוברים זכוכית היא מתנפצת לשברים קטנים, ומותירה את החלון מסוכן למגע בגלל הגיאומטריה של הזכוכית הנותרת. לשם כך המציאו שיטות חדשות לטיפול בזכוכית, שיטות שיעניקו לה תכונות משופרות של בטיחות ועמידה בלחצים. הנפחים הלבנונים ידעו לפני כמעט אלפיים שנה לתת לפגיונות חוזק יוצא דופן ע"י חימום קיצוני של המתכת וקירור מהיר לאחר מכן. צורה זו של עיבוד החומר משאירה מאמצים שיוריים (מלשון 'להשאיר'). חומר שבתוכו יש מאמצים שיוריים יהיה קשה בהרבה, אולם שביר יותר. כלומר, יהיה דרוש להפעיל כוח גדול לשבור אותו, אולם כאשר יופעל כוח קריטי זה תתכן שבירה מיידית של החומר, והוא ישבר לשניים (במקום למשל להתעקם או להתפתל). במקרה של זכוכית מחוסמת, מחממים אותה לטמפ' גבוהה ומקררים פתאומית. המשטח החיצוני של הזכוכית קשה ביותר, אולם המקרה של הפעלת כוח חזק במיוחד הזכוכית תתנפץ לעשרות אלפי חתיכות סימטריות של ס"מ רבוע. לצערי הייתי נוכח באירוע זה, כאשר התנפצה עלי זכוכית של חלון ראווה בזמן התקנתו. המתקין חלונות גרם לשפיץ של החלון הענק לגעת בריצפת המדרכה (נגיעה חפוזה וחלשה ביותר) וכל החלון התנפץ לו בידיים. שנינו ספגנו את החתיכות, ואפילו לא נשרטנו. החתיכות היו בגודל של ס"מ רבוע ולא משוננות. ללא קשר לחוזק החומר המחוסם, זכוכית זו גם משנה את קוטביות האור שעובר דרכה. לכן ניתן לראות השתקפויות מוזרות של אור השמש על זכוכית מחוסמת, תוצאה של שבירת האור למרכיביו.

?כיצד עובדת מנורת פלואורסנט

כיצד עובדת מנורת פלואורסנט?
תשובה: בתוך מבנה הנורה ישנו חומר פלורסנטי ואדי כספית. כאשר הזרם עובר במוליך מולקולות אדי הכספית נהיים מעוררים ופולטים קרינה בתדר אולטרא סגול. מולקולה מעוררת הפולטת קרינה חוזרת למצב המקורי (האלקטרונים שקפצו מסלולים פולטים קרינה וחוזרים למסלול המקורי שלהם). כאשר החומר הפלורסנטי סופג את הקרינה האולטרא סגולה המולקולות שלו מתעוררות. צריך לציין שהפוספורוס (זרחן) קולט כמעט את כל הקרינה האולטרא סגולה כך שאין זו פה סכנת קרינה. פלורוסנציה לינארית מתאפיינת בכך שהאור הנפלט הוא בעל תדירות נמוכה יותר ואורך גל ארוך יותר מהאור שנקלט על ידי המולקולה. כלומר הקרינה הנפלטת מהחומר היא בתדר הנראה לעין - אור נגלה. בניגוד לנורות רגילות (ליבון) מנגנון הארה פלורסנטי לא אמור לפלוט חום כלל. אולם כתוצאה מתהליכים לא אידיאליים (חיכוך בין מולקולות) נפלט מעט חום והנורה מתחממת (הרבה פחות מנורת ליבון). לפי משרד האנרגיה האמריקאי נורת פלורסנט חוסכת 45 דולר בחייה, הארוכים בהרבה מאלו של נורת הליבון. דרך אגב, נורת ליבון מייצרת מעל 80 אחוז קרינה אינפרא אדומה ועשרה אחוז אור ניגלה. כלומר יותר משתלם כלכלית ללכת בבית עם מכשיר ראיה לילית. עובדה מעניינת לגבי פלורסנט היא שהוא יכול לספק לפחות חלק מהאור לו זקוקים הצמחים, בגלל הפליטה הגדולה יחסית של אור ניגלה בתחום הכחול.

?כיצד חיידקים נהיים מחוסנים בפני האנטיביוטיקה

?כיצד חיידקים נהיים מחוסנים בפני האנטיביוטיקה

תשובה: בגלל מחזור החיים הקצר שלם "קהילת" החיידקים עוברים מספר רב של מחזורי חיים בזמן קצר. לכן במקרה ואחד הפרטים מכיל תכונה מועדפת מבחינה הישרדותית ינתן יתרון לאותו פרט והוא ימשיך ויעמיד צאצאים. ההבדל במנגנון של חיידק לעומת זה של בעלי החיים האחרים הוא בדרך העברת הדנא שלו. אצל בני אדם הדנא מאוחסן בשתי ספירלות (היליקס). ספירלות אלו נמצאות גם אצל החיידק אולם בנוסף ישנם חתיכות דנא נוספות, נפרדות, הנקראות פלסמידים. חיידק תורם (חיידק בעל פלסמיד) מסוגל להעתיק מידע גנטי לחיידק מקבל (חיידק שהיה חסר פלסמיד, או -F). באופן זה מועברות לחיידק המקבל תכונות, ביניהן (כאשר מועתקים הגנים מהפלסמיד עצמו) היכולת "לתרום" בעצמו. תהליך זה נקרא קוניוגציה.
? למה שטף דם פנימי משנה צבעים
תשובה: צבען האדום של כדוריות הדם נובע מההמוגלובין. צבעו של ההמוגלובין משתנה לסגול, כחול, חום, צהוב וירוק במהלך התפרקותו מכדוריות הדם האדומות. ובאופן כללי- ההמוגלובין משתחרר מכדוריות הדם ההרוסות ומתפרק לגלובין (חלבון) ולחומר צבע הנקרא האם. הגלובין מתפרק לחומצות אמיניות ואטומי הברזל מופרדים מהאם ומגיעים ללשד העצמות המשתמש בהם לצורך יצורן של כדוריות אדומות נוספות. מה שנשאר מהאם מתחמן והופך לצבע מרה. הירידה בריכוז ההמוגלובין מובילה למעבר הצבע מאדום לצהבהב. לצבע הצהוב, כמו גם לירקרק שמדי פעם מופיע, אחראית מוגלה. המוגלה מורכבת מתאים "ממחזרים" (מאקרופאג'ים וניוטרופילים) חיים ומתים, שבאים לעכל את הפסולת שנוצרה עקב ריכוז תאי הדם המתים, כמו גם חלקיקי תאים, הנוזל הבין-רקמתי ושרידים אחרים של תהליך מיחזור הרקמה המתה.

על ציפורים, בני אדם והחוטים שבינהם

למה ציפור לא מתחשמלת על חוט חשמל אבל בן אדם כן יתחשמל?

תשובה: מדויק יותר לשאול מדוע אדם יתחשמל במקרה והוא יתפוס את הכבל חשמל עם שתי ידיים במרחק גדול אחת מהשניה. למעשה הציפור מתחשמלת אבל לא מבינה את זה. המתכת של כבל החשמל מהווה התנגדות ולכן המתח נופל בכל מרחק נתון. עבור רגלי הציפור ישנו הפרש פוטנציאל נמוך מאד בין רגל אחת לשניה (מרחק נמוך בינהן). כלומר הזרם שנופל על הציפור הוא נמוך ביותר ואינו מורגש לגביה. במקרה של ילד שעושה עליות "מתח" על כבל מתח עם ידיים מפושקות במרחק של חצי מטר (אפילו עבור מתח נמוך יחסית של 40000 וולט ) יהיה הפרש פוטנציאל גדול מספיק כדי שכמות הזרם שתעבור דרכו תורגש ותיגרום לכאב ממשי. במקרה זה הוא יאלץ להרפות את אחיזתו. כלומר אדם יכול למנוע התחשמלות אם יקטין את המרחק בין שתי נקודות האחיזה.

מה מהירות זרימת האלקטרונים בחשמל?

תשובה: בניגוד למולקולות מים האלקטרונים אינם זורמים במוליך. בלי להיכנס יותר מדי לפרטים נאמר שהאלקטרונים מחליפים מקומות כמו במשחק הכיסאות. אחד מפנה מקום והשני זז מרחק קצר בלבד לתפוס את מקום החור שהוא השאיר. עוד הבדל בין מים הוא שהפעולה של כל החלקיקים נעשית בו זמנית. כלומר כל אלקטרון זז בו זמנית למקום הבא. הסיגנל (האות) של החשמל נע במהירות קרובה למהירות האור אבל האלקטרונים נעים במוליך במהירות של מספר מ"מ לשניה!

?מהו פרדוקס אולברס

?מהו פרדוקס אולברס
תשובה: ראשית קטע המצוטט מוויקיפדיה: הפרדוקס של אולברס " מעלה את התהייה: "מדוע שמי הלילה שחורים?". אם היקום היה אינסופי, בזמן ובמקום, וכן מספר הכוכבים שבו, שמי הלילה היו צריכים להיות מוארים באור גדול, שכן בכל נקודה בשמים שנסתכל עליה, צריך להיות כוכב במרחק כלשהו. רעיון זה נוסח על ידי האסטרונום היינריך וילהלם אולברס (Olbers), ועל שמו הוא נקרא.
אולברס טען, שאם הכוכבים מפוזרים סטטיסטית בצורה אחידה במרחב אינסופי, אז אם עומדים בנקודה מסוימת, ומסתכלים מסביב, האור שיגיע לעינינו בא מ"קליפות" כדוריות שמכילות כוכבים. קליפות אלו, ככל שהן מרוחקות יותר, הן מן הסתם גדולות יותר. כמות האור שמגיעה מקליפה כזו, פרופורציונית הפוכה לריבוע המרחק ממנה (האור נחלש כמו ריבוע המרחק) אבל מצד שני, יש בה מספר כוכבים שגדל פרופורציונית לריבוע המרחק - כי שטח קליפה כדורית תלוי בריבוע הרדיוס. ריבוע הרדיוס מופיע במונה ובמכנה של הנוסחה, ולכן, כמות האור מכל קליפה היא קבועה בלי תלות ברדיוס. סכום הקליפות עד לאינסוף, שהרי הנחנו כי היקום אינסופי וכי לכן מספר הכוכבים בו אינסופי, מניב כמות אור אינסופית. לכן, עפ"י פרדוקס זה, אם היקום היה אינסופי וסטטי, שמי הלילה היו מוארים כמו שמי היום.
כיוון שאנו יודעים שהלילה חשוך, הרי שלפחות אחת מהנחות היסוד שגויה. או שהיקום אינו אינסופי, או שהכוכבים אינם מפוזרים בו בצורה אחידה, או שניהם גם יחד.
אולברס השתמש בטיעון זה כדי להפריך את ההנחה שהיקום אינסופי. והניח כמובן מאליו שלא היה זמן שבו היקום נברא. עם זאת, בימינו ידוע מה שלא ידע אולברס, והוא שהיקום החל בנקודת זמן מסוימת, על פי תאוריית המפץ הגדול. לאור זאת, לא רק שמסתבר שהיקום אינו אינסופי, אלא שגם ייתכן שהיקום גדול בהרבה מזה הנראה לעין, שכן לוקח לאור זמן עד שיגיע לעיננו. כך, הפרדוקס של אולברס ממחיש כיצד התאוריות הקוסמולוגיות הקדומות אינן נכונות, אך אין הוא רלוונטי על פי התאוריות החדשות."
עד כאן הציטוט. ההסבר הראשון הוא הסתרה של אבק בינכוכבי. אם האבק יספוג חלק מהקרינה בדרכו אלינו הוא יעמעם את האור של הכוכב או אפילו יסתיר אותו לחלוטין. הסבר זה שגוי מכיוון שגם אבק מתחמם מהקרינה ולבסוף יקרין בעצמו את הקרינה שספג, כך שהוא ישמש רק מתווך. חוקי התרמודינמיקה קובעים שההקרנה של גוף לא תלויה רק בחום שלו אלא גם בחומר עצמו כך שיתכן כי הסבר זה נכון בחלקו (כי הקרינה תיפלט מהאבק בתדירות שונה מזו שהתקבלה אצלו). הסבר שני טוען שהקרינה שמגיעים לעיננו ירדה כל כך בתדירות, שהיא כבר אינה בתחום האור הנגלה אלא בתחום קרינת הרדיו. הסבר שלישי הוא שבגלל שהכוכבים מתרחקים מאיתנו (חלקם במהירות גדולה ממהירות האור!) הקרינה שלהם יורדת בתדירות, כתוצאה מהמרחק הגדל והולך שכל גל צריך לעבור. הסבר רביעי הוא שניתן להראות חישובית שעל מנת שהשמיים יכלו בהירות שווה לזו של השמש דרוש שאורך היקום יהיה 6 מיליוני מיליארדי שנות אור. זהו מרחק הגדול פי מאה אלף מהגודל הידוע כיום. חישוב זה מתבסס על העיקרון של חלוקת הכדור שסביבנו לקליפות שכל אחת מהן מכילה מספר משוער של כוכבים כך שסך הקליפות מכיל את כל השטח של הקליפה הכדורית אותה אנו רואים במבט אל השמיים.

עובדות מעניינות על החיים מסביבנו

עובדות מעניינות על החיים מסביבנו

ניתן לחתוך מתכת עם זרם מים. תעשיית חיתוך המתכת עם מים משגשגת כבר מהשנים בהם כרו זהב בקליפורניה עם מים בלחץ גבוה. המים היוצאים מהמזרק מאד ממוקדים ומהירותם 1440 קמ"ש ויותר. המכשירים המודרניים ביותר מגיעים לשלושה מאך (!) ויכולים להגיע לדיוק של מ"מ ספורים בחיתוך. המכשיר לא מתעייף מכאנית כמו משורים, לא מתחמם לעולם (מסיבות ברורות), ואין צורך להחליף חלקים. מים יכולים לחתוך שיש, עץ, אבנים וכמובן חומרים רכים יותר.
ע"מ ליצור יהלום הטבע נדרש להביא פחמן ללחץ של 30 אטמוספירות, וטמפ' של 400 צלסיוס. אם אלו יורדים במעט תיווצר גרפיט. היהלום נוצר בעומק 161 ק"מ מתחת לפני כדה"א.
הקיבה מייצרת שכבה חדשה של ריר כל שבועיים אחרת היא הייתה מעכלת את עצמה
ניסוי חשיבה מעניין: אם תסעו ברכבת במהירות 1000 קמ"ש ומהקצה שלה תירו כדור מרובה לכיוון הפוך לנסיעה שיטוס במהירות 1000 קמ"ש - הכדור יפול לקרקע מיד. נחמד ,לא?
למה נשיכה של אלומיניום (וגם מחשבה על נשיכה זו) כואבת? הסיבה היא שאנו יוצרים בעצם מעגל חשמלי בפה, בדומה ליצירת בטריה, עם הסתימות שלנו. נוצרים מספר תהליכים: האלומיניום נוגע במתכת של הסתימה שלנו בתנאים לחים ומלוחים. הם נמצאים בהפרש מתחים בגלל הנגיעה בחניכיים שלנו. זרם זורם לחניכיים שלנו, והזרם עובר לשורש השן.
למה שרירים רועדים במאמץ סטטי מתמשך? השריר שלנו יכול להחזיק למשך זמן מסוים מאמץ מסוים. האנרגיה זורמת לשריר באופן בלתי פוסק. לאחר זמן ממושך נתיבי הובלת האנרגיה נסתמים בהדרגתיות, וקשה יותר להחזיק את השריר. ז"א שהשריר רוצה לשנות את מיקומו ולהחזיר את היד למקום הטיבעי שלה, במנוחה. הוא משדר אות למוח שהוא עייף ורוצה להחזיר את היד. אבל אנחנו צריכים לסיים טירונות עם 10 עליות מתח לפחות ולכן אנו משדרים למוח להחזיר את השריר למצב מתוח. ישנו מחזור שלם של אות למוח להרפות ואות למתוח. נוצר תדר של עליה וירידה של היד, מין תחרות בין הרצון שלנו לבין הרצון של הגוף שלנו, ותדירות זו של האותות היא תדירות רעידת השריר.
עטלפים תמיד עפים שמאלה כאשר הם יוצאים מהמערה
האם ניתן באמת לדבר עם פחיות קוטג'? כן, אבל רק עם פחיות גדולות. התנאים היחידים הם שהכבל יהיה מאד מתוח וישר לחלוטין.
איך דברים שקופים למחצה, כלומר איך יש מראות שמצד אחד הן שקופות ומהשני אטומות? למעשה זהו טריק מאד פשוט. איך יש דברים שקופים אני אסביר במאמר אחר, אבל אם ניקח זכוכית שקופה ועל חצי מהמולקולות שלה, או יותר נכון על חצי מהשטח המשקף שלה, נשים חומר אטום לאור - תתקבל המראה הקסומה המבוקשת. כשנסתכל מצד אחד היא תהיה שקופה אבל לא לגמרי, כי פחות אור עובר דרכה (רק חצי). אבל כשהחשודים נמצאים בחדר חקירות הם לא רואים כלום מהצד של הבלשים בחדר השני, אז איפה הטריק? פה נכנס עניין התאורה. אם נשים אור חזק בחדר החקירות הרבה אור יפגע במראה וישבר לכל כיוון והיא תיראה כמו מראה. אבל חייבים לשמור שהחדר של הבלשים יכיל מעט אור כך שמאד מעט אור יעבור לחדר החקירות, וגם המעט הזה יבלע בבליל האור שנשבר מהתאורה החזקה בפנים.
ליבו של השרימפ נמצא בראשו
העיניים של היענה גדולות מהמוח שלה
למה המים במגדלי מים לא קופאים? הם כן מנסים, אבל לא מצליחים. למאגר מחברים רייזר, מין מבנה עזר שמחובר אל המאגר בצינור דק. את הרייזר מפשירים ללא הרף ומעבירים ממנו מים פושרים אל המאגר. מה שקורה זה שהמים העליונים במאגר קופאים לקרח והם צפים בשעה שהמים מתחתיהם חמים הרבה יותר. נזכור שקרח מעביר חום הרבה פחות טוב ממים קפואים היות ולא מתאפשרת הסעה. נזכור גם שמים בטמפ' של 4 מעלות מתחילים להתנהג בצורה אנומלית, כלומר ככל שהם יותר קרים (עד האפס) הם שוקלים פחות, וכך יווצר מצב שהמים הכי קרים נמצאים למעלה ולא לטה, כך שניתן להזרים לתושבים מים. תודה לירון על השאלה המעניינת.
אם תצעק במשך 8 שנים, 7 חודשים ו-6 ימים, מספיק אנרגיה תיווצר כדי לחמם כוס אחת של קפה
טביעות האצבעות של תאומים זהים דומות אבל אינן זהות (למרות שכל הגנים זהים), ההבדלים נובעים כפי הנראה מהבדלים סביבתיים ברחם ומחוץ לו.
דג הזהב המצוי הוא החיה היחידה שיכולה לראות גם קרניים אינפרא אדומות וגם אולטרא סגולות.שכשמזפזפים בשלט רחוק הם רואים הבזק אדיר של אור
הטיסה הארוכה ביותר שנמדדה של תרנגולת היא 30 שניות

לגעגוע של ברווז אין הד

החיה המהירה ביותר עלי אדמות היא הצ`יטה. אבל החיה הכי מהירה בעולם היא הבז המצוי, המסוגל לצלול באוויר- במהירות של 347 קמ"ש ( לא הייתי מתרשם יותר מדי מכך שבז יודע לצנוח - נפילה חופשית של מטיל זהב אווירודינמי תהיה מהירה יותר י.ש )

כריש שוחה במהירות של 70 קמ"ש . דג המרלין יותר מהיר מכל כריש.


מיליוני עצים נשתלים בטעות על ידי סנאים ששוכחים איפה החביאו את הבוטנים

העטלף הוא היונק היחיד המסוגל לעוף

הכריש הוא הדג היחיד שיכול למצמץ בשתי העיניים